בן רוזה ויוסף. נולד ביום ג' באלול תשי"ט 6.9.1959)) בעיר וילנה שבליטא ועלה לארץ עם משפחתו בשנת תשכ"ט. המשפחה השתקעה בבת ים. זהר למד שלוש שנים בבית-ספר יסודי בעיר הולדתו והמשיך את לימודיו, תחילה בבית-הספר ע"ש יצחק שדה, אחר-כך בבית-הספר 'סוקולוב'. הוא סיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי 'הולץ' במגמת אלקטרוניקה. זהר הצטרף לתנועת הנוער 'בית"ר', שיחק כדורגל ואהב לשחות ולגלוש בחוף בת ים. בעתות הפנאי רקד ריקודי שנות השישים, טייל עם חבריו, בעיקר בצפון הארץ בתקופת הפריחה. זהר היה מקובל בחברה ואהב לעזור לחבריו ולבני משפחתו.

זהר גויס לצה"ל בנובמבר 1977 והוצב בחיל האוויר. ביחידה עסק במקצועו והתמחה בו בקורסים מקצועיים וייחודיים. בהגיע זמנו להשתחרר משירות החובה, נענה להפצרת מפקדיו וחתם על שנת שירות נוספת בקבע. בתעודת השחרור שלו צוינה התנהגותו כטובה מאוד ומפקדיו העריכוהו כחייל אחראי ומסור. בתקופת שירותו הוענק לו אות השירות המבצעי.

לאחר השחרור למד זהר באוניברסיטת תל אביב והוסמך כהנדסאי אלקטרוניקה. הוא עבד בחברת 'אופרטוק' ובחברת 'רד בינת' למחשבים. כל אותו זמן נתן את חלקו בשירות המילואים, בתפקידי אבטחה. ביום ט' באייר תשנ"ב 12.5.1992)) נפל רב-סמל זהר בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ואח - איציק.

במכתב התנחומים ציין מפקדו בשם חבריו לנשק כי "שמחנו להכירו כחייל וכאדם חברותי ונחמד, איש שיחה המקובל על חבריו".